ערכת קלפי למידותייך ליצירת צינור של שפע אישי אילנה הלן מזרחי

משמעות ערכת קלפי למידותייך עם הקשר לעץ הקבלי ו-10 הספירות

"היכן נמצא הבורא? בכל מקום בו נאפשר לו להיכנס אליו." (הרבי מקוצק)
הבורא הוא תודעה רוחנית, הוא תכונות של אור, אהבה, נתינה, קבלה, אומץ, חמלה ורחמים ומתי האדם קרוב לבורא? כאשר הוא דומה לו במידותיו.
המסרים שבערכת הקלפים למידותיך נלקחו מהקבלה היהודית ויחברו אותך למידות של הבורא וקשורים לעשרת הספירות בעץ הקבלי.
האלוקות מוסתרת מעינינו בקליפות ובכלים גשמיים.
כפי שהגוף שלנו חובק ומסתיר את מה שהוא נושא עימו: מחשבות, רגשות, זיכרונות, אמונות מגבילות, צורות התנהגות וכל אשר קיים בנפש הבהמית.
על מנת שנתחבר לנפש האלוקית שהננו ונאפשר לה לבוא לידי ביטוי עלינו להרחיב את הכלי זוהי עבודת המידות.
בערכת קלפי למידותייך ישנם 49 קלפים כאשר כל קלף נושא מסר שמטרתו לאזן את המידות שבנפש.

משמעות המושג ספירה 10 הספירות עולם הספירות עץ קבלי 
המושג סְפִירָה לקוח מעולם הקבלה. מקובל שישנם 10 ספירות המתארות רבדים של התגלות האלוהות בעולם הגשמי.
ספירות מוזכרות לראשונה בספר יצירה אולם ניתן למצוא רמזים רבים לעולם הספירות גם בספר איוב, במדרש ובמשנה באבות.
על פי הקבלה למרות שהאל הוא אינסופי ובלתי מושג ניתן לנסות להבין את הצורות בהן הוא מתגלה בעולם הגשמי באמצעות עשר הספירות.
הספירות ממחישות כיצד הולך האל ומתגלה לעולמינו כך שספירה נמוכה יותר מייצגת התגלות מוחשית וגשמית יותר וככל שהספירה עולה ההתגלות נהיית ליותר רוחנית.
במקומות רבים מתוארות הספירות כמעין "צינורות" המחברים בין עולמנו לבין האל, ודרכם עובר ה"שפע האלוקי", "האורות", הברכה שמשפיע האל על העולם. 
צורה אחרת לתאר את הספירות היא תכונות אופי של האלוהות, המתארות את התנהגות האל כלפינו.
עשרת הספירות עונות על בעיה פילוסופית ותאולוגית חריפה "איך יכול להיות קשר בין האינסוף לבין הסוף?"
ולכן באמצעות מערכת הספירות מוסברת הבריאה בכך שהייתה שורה של השתלשלות והתגשמויות מהאינסוף המופשט עד שנוצר העולם הגשמי.

משמעות השם ספירה - להסבר משמעות המילה סְפִירָה ישנם מספר פירושים:
פירוש ספירה שמקורו בלבנת הספיר המתוארת כשייכת לגילוי האלוהות, הן בספר שמות:
”וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר” (ספר שמות, פרק כ"ד, פסוק י')
והן בחזון המרכבה של יחזקאל
”וּמִמַּעַל לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן סַפִּיר דְּמוּת כִּסֵּא” (ספר יחזקאל, פרק א', פסוק כ"ו).

פירוש ספירה לשורש העברי ספ"ר במשמעות של לספור וכן לספר.
רבי משה קורדובירו כתב כי ספירה בא מלשון מספר ומרמז למספרן הקבוע של הספירות שהוא עשר.
הרמב"ן מציין שעשר הספירות ביחד עם כ"ב אותיות השפה העברית, מרכיבות את ל"ב נתיבות החכמה.
פירוש נוסף למילה ספֵירה כמו כדור כפי שמספירה מתוארת שכל ספירה מקיפה את הספירה הפנימית לה.
הרב קוק מינח את הספירה במושג האפלטוני אידיאה ולעיתים השתמש לגבי הספירות במושג אור שמדגיש את הממד הרוחני שבספירות ואת תהליך התפשטותן והאצלתן אחת מהשנייה.
אזכורים מוקדמים של הספירות בתנ"ך במספר מקומות מוזכרים דרכי ה', מחשבותיו, אמרותיו ושמותיו, והמקובלים סידרו ופירשו אותם בעניין הספירות (בראשית א ג, בראשית יז א, ישעיהו נה ט).
מקורות מפורשים יותר לשמות שכינו בהם את הספירות נמצאים בספרים מאוחרים.
את הפסוק מספר משלי המתייחס לבריאות העולם הם פירשו כמתייחס למושג הספירות שלהם:
"ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל.(משלי, ג', י"ט–כ')

בדברי הימים, בברכתו של דוד, במעמד ציבורי, לאחר שהעם מנדב מאוצרותיו לבניין בית המקדש, מוזכרים שבעה שמות המיוחסים לפעולת ה' בארץ ואותם המקובלים קבעו כשמות לשבע הספירות התחתונות.
"וַיְבָרֶךְ דָּוִיד אֶת ה' לְעֵינֵי כָּל הַקָּהָל... לְךָ ה' הַגְּדֻלָּה (=חסד) וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוֹד כִּי כֹל (=יסוד) בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ לְךָ ה' הַמַּמְלָכָה (=מלכות) וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכֹל לְרֹאשׁ"(דברי הימים א', כ"ט, י'–י"א)
גם בספרות חז"ל ישנם כמה אזכורים לספירות.

מהות הספירות
בספר יצירה, שהוא מקור חשוב להבנת הספירות, כתוב על הספירות שהן "עשר שאין להן סוף"
מכיוון שנאצלו מהאינסוף הן צריכות לשקף את אינסופיותו של האל ולכן הן מכונות שם "עשר ספירות בלימה" "בלי מה" - ללא מהות.
הספירות הן עשרת הדרכים שבהן נברא העולם, כפי שכתוב במשנה במסכת אבות, בספר היצירה הן מכונות "ידיים",
מכיוון שהן משמשות את הבורא כפי שהידיים משמשות את האדם והן שורשן של עשרת הדיברות שניתנו לישראל בהר סיני.

לפי תורת החסידות במקביל לעשרת הכוחות האלוהיים המבוטאים במערכת הספירות קיימים עשרה כוחות בנפש האדם (אנ') הנחלקים ל"שכל" ו"מידות". 
לדוגמה, הקבלה משתמשת בספירת החסד כדי לתאר את כוח ההטבה של האל ובספירת הגבורה כדי לתאר את כוח הדחיה.
החסידות תשתמש במונחים הללו כדי לתאר את הסכסוך הפנימי בין כוחות האהבה ושנאה באדם, במקביל לפרשנות המסורתית.

מבנה עשר הספירות
אם מחשיבים את ספירת הכתר לספירה הראשונה, לא כוללים את ספירת דעת.
אם מציבים את כתר מעל לכל יתר הספירות, דעת הופכת לספירה השלישית.
למבנה וסדר עשר הספירות חשיבות רבה
מקומה של כל ספירה נותן לנו מידע גם לגבי תכונותיה וגם לגבי יחסי הגומלין שהיא מקיימת עם הספירות האחרות. המיקום מורכב משני פרמטרים:
צד הספירה
ישנם שלושה צדדים, "עמודים" או "קווים" בלשון הקבלה. ימין, אמצע ושמאל.
ספירות הממוקמות זו לצד זו הן ספירות המנוגדות אחת לשנייה, ומנהלות ביניהן מערכת יחסים דיאלקטית של ניגוד והשלמה.
לכל צד מאפיינים מיוחדים לו:
ספירה מימין - הצד ה"זכרי". צד זה מאופיין בכוחות אקטיביים בעלי נטייה להשפעה, התרחבות והתפשטות, ללא מורכבות ופרטים.
ספירה משמאל - הצד ה"נקבי". צד זה מאופיין בכוחות פסיביים בעלי נטייה לקבל, להצטמצם ולהיכנס להגדרות ופרטים.
ספירה באמצע - צד "הזיווג". צד זה מאופיין בכוחות המאוזנים, המבקשים לאחד בין הניגודים, הזכר והנקבה, ולהגיע לשלמות.

הקבלה משווה את מבנה הספירות לצורת גוף אדם, ומחלקת אותן לשתי קבוצות:
שלוש הספירות העליונות המכונות בקצרה ג"ר (ג' ראשונות). ספירות אלה מכונות לרוב "המוחין" והן מייצגות את ראש האדם ואת כוחות השכל והמחשבה.
שבע הספירות התחתונות המכונות בקצרה ז"ת (ז' תחתונות).
ספירות אלה מכונות לרוב "ספירות הבניין" ומייצגות את גוף האדם, מהחזה ומטה, ואת הכוחות הרגשיים והמעשיים.
לעיתים מתוארות הג"ר כנשמה, ביחס לז"ת שהן הגוף. קיים שפע רב של הקבלות אלגוריות לשבע הספירות התחתונות.
אחת מהן היא הקבלתן לשבע דמויות מופת היסטוריות, הידועות כ'אושפיזין' מחג הסוכות.
לעיתים יש כינויים ושמות שונים לאותה ספירה, כמו חסד הנקראת גם גדולה, או תפארת הנקראת גם רחמים או אמת.

פירוט עשרת הספירות
ספירת כתר
ספירת הכתר אינה חלק אינטגרלי מתוך מערכת הספירות, אלא מעליהם.
ספירת הכתר לרוב מכונה "אין", כי ספירת הכתר מייצגת את החלל הפנוי שקדם לבריאה.
התכונה המיוחסת לספירת "כתר" היא הרצון.  ספירת הכתר לא תמיד נספרת כחלק ממערך הספירות.
אם כך, פעמים שבמקום ספירת ה'כתר' מונים את ספירת ה'דעת'.

ספירת חכמה
ספירת החכמה נאצלת מתוך ספירת ה"אין" הכתר.
ספירה חכמה היא תחילת המחשבה והתכנון האלוהי של הבריאה.
בספירה כחמה הרצון של הכתר מתגלה, ומופיע רעיון ראשוני, אינטואיטיבי, כמעין תשובה כללית לשאלה "מה אני רוצה?", כרמוז בשמה "חכמה"= "כח מה".

ספירת בינה
ספירת בינה היא התגלמות החכמה בפועל.
היא לוקחת את הרעיון שנוצר בספירת חוכמה ומפרטת אותו, מנסה לברר כיצד ניתן יהיה אפשר לממש את ספירת החכמה במציאות.
ספירת הבינה נמשלת לרחם, המקבל את זרע האב, החוכמה, ומעניק לו גוף, הוא ספירות הבניין.
ספירת הבינה מקושרת גם ליכולת להכיל ניגודים ולשלב הפכים. ספירת בינה היא גם מקורה של התשובה, היכולת להפוך את הרע לטוב.

ספירת דעת
ספירה דעת מחברת בין ספירת החוכמה וספירתה הבינה ומסמלת את האמונה במציאות של הרעיון.
ספירת דעת אם כן היא הספירה הראשונה המעלה אפשרות להביא את הרעיון לידי מימוש.
כאשר מדובר בהקשר של 'מוחין' משתמשים בספירת ה'דעת' במקום ספירת ה'כתר'.

ספירת חסד
ספירת חסד מביאה את הטוב האלוהי והשפע האינסופי אל תוך העולם, בלי כל חשבון ובלי כל צמצום.
כך גם בנפש האדם, ספירת חסד מסמלת את כוח האהבה והרצון להיטיב, הטבה שאין לה גבולות לא מבחינת האיכות ולא מבחינת הכמות ואינה מתחשבת כלל במקבל.

ספירת גבורה
ספירת גבורה מצמצמת את ההארה אל מי שראוי לה בלבד.
בספירת גבורה היחס אל כל יצור יהיה לפי מעשיו הנמדדים על פי אמת נוקשה.
ישנו מימד הרסני בספירה גבורה, מאחר שאין בה התחשבות בחולשות האדם, אך מצד שני, תפקידה של ספירת גבורה להעניק עצמאות למציאות ולהכיר בקיומה.

ספירת תפארת
ספירת תפארת היא הספירה המגשרת בין ספירת חסד ו ספירת הגבורה, ומהווה פשרה בין נתינה מוחלטת לבין הגבלה.
ההרמוניה שאותה מביאה ספירת תפארת היא שהופכת אותה ל"תפארת" תכונה של חינניות, יופי ו'אופי'. בתור המיצוע שבין החסד ה'רך' לדין הנוקשה, נחשבת התפארת ל"כּסא שופט־צדק", וכן מיוחס לה השם אֱמֶת.
שם נוסף שמייחד ספירה זו הוא-"רחמים".
ספירת התפארת היא האמצעית ביותר במבנה עץ החיים ומהווה גשר בין מימד החסד למימד הדין, ספירת התפארת מייצגת הסתכלות מלאה ומאוזנת על החיים, ואת המימד החובק והלבבי שבאדם. 

ספירת נצח
ספירת נצח הוא מלשון "ניצחון", ניצוח (מלשון פיקוד), הנצחה וענייני זמן ונצחיות.
ספירת נצח היא השפע האלוהי מודרך על מנת להעלות את המציאות ולקדם אותה אל עבר האינסוף, התובנה האולטימטיבית.

ספירת הוד
ספירת הוד מלשון הודאה על האמת, אמירת תודה, ומשמעותה המילולית כמראה מרשים.

ספירת יסוד
ספירת יסוד מייצגת את החיבור בין שמיים וארץ, ואת המעבר בין רעיון למעשה.
ספירת יסוד היא הכוח שמאפשר לאידאות האלוהיות להתגשם במציאות, ובה מתבצע המעבר מהעולם הרוחני לעולם הגשמי. 

ספירת מלכות
ספירת מלכות משולה לנקביות ומקושרת לדמות האישה. על הסטרא אחרא ("הצד האחר", הנחש), נאמר שהוא מעוניין "לכבוש את המלכה", להשתלט על השפע האלוהי שמיועד להגיע אליה (לשכינה) ולמצוץ משם את חיותו ולהמשיכו לתוך ה'קליפה'. 

הסברים נלקחו מויקפדיה ונערכו בהתאם