קופות צדקה ערך דתי וחשיבות הצדקה
קופות צדקה ערך דתי וחשיבות הצדקה
התורה מהווה מקור עיקרי להנחלת ערך הצדקה ולכן בתורה ובכתובים היהודיים מוזכרת הצדקה כערך עליון ומובאת בפירושים שונים במסורת היהודית כאשר מתן צדקה נחשבת למצווה שבין אדם לחברו.
הדאגה לעניים במתן צדקה תפסה מקום מרכזי במסורת היהודית ובחיי הקהילה היהודית ופסוקים ואימרות שונות מדברים בשבח הצדקה ובגמול הדתי והחברתי שנובע ממנה. וכך התפתחה לה המסורת של מתן צדקה בקופות צדקה כי קופת הצדקה היא אחת הסממנים הידועים למתן צדקה וקופת הצדקה נהוגה מזה דורות הרבה בכל קהילות ישראל, וגם במדינת ישראל.
התורה מגדירה את מצוות הצדקה כחובה שמוטלת על כל יחיד ומי שמשתמט מחובת הצדקה נחשב כאילו עובד עבודה זרה (ב"ב י, א).
גם בגמרא נאמר "כל המעלים עיניו מן הצדקה - כאילו עובד עבודת כוכבים".
לכן מתן צדקה בקופות צדקה הנו אמצעי חשוב ולכן תמצאו קופות צדקה בבתי כנסת, קופות צדקה במקומות ציבוריים וכן קופות צדקה בבתים פרטיים.
צדקה היא גם מצוות עשה בתורה שיש לתת לעני די מחסורו, ”כִּי פָתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לוֹ וְהַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ דֵּי מַחְסֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ” בספר דברים (פרק טו פסוקים ז-י)
קופת הצדקה עצמה מתייחסת לכלי קיבול שמיועד לאגור מטבעות צדקה ולכן מתמיד קופת צדקה נחשבת לתשמיש קדושה יהודי כי היא כלי לקיום מצוות הצדקה. מצוות איסוף מטבעות צדקה בקופות צדקה החל כבר במהלך בניית המשכן כאשר ישראל נצטוו לתת מחצית השקל לגולגולת. בזמן בית המקדש אנו מוצאים עדויות מפורשות שמטבעות מחצית השקל נאספו בתיבות צדקה.
קופות צדקה בתורה
בתנ"ך אין מילה מיוחדת לצדקה אולם נמצא שימוש בביטויים כלליים למושג הצדקה כגון "נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ" (דברים טו, י), "פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ בְּאַרְצֶךָ" (דברים טו, יא), "כַּפָּהּ פָּרְשָׂה לֶעָנִי וְיָדֶיהָ שִׁלְּחָה לָאֶבְיוֹן" (משלי לא, כ) וכן במקורות נוספים בכתובים ביהדות.
בתורה עצמה מופיעה המילה "צדקה" מפורשות רק שלוש פעמים.
ספר בראשית, פרק ט"ו, פסוק ו' נאמר על אמונתו של אברהם בהבטחות ה': "וְהֶאֱמִן בַּה', וַיַּחְשְׁבֶהָ לּוֹ צְדָקָה".
ספר בראשית פרק י"ח, פסוק י"ט מביע אלוהים אמון באברהם ואומר: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת־בָּנָיו וְאֶת־בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט".
ספר דברים, פרק כ"ד, פסוק י"ג "הָשֵׁב תָּשִׁיב לוֹ אֶת־הַעֲבוֹט כְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ וְשָׁכַב בְּשַׂלְמָתוֹ וּבֵרֲכֶךָּ וּלְךָ תִּהְיֶה צְדָקָה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ".
קופות צדקה שמות שונים של קופות צדקה לאורך היסטוריה היהודית
במשנה מוזכר קופת הצדקה כצורת שופר כי תיבות הצדקה היו דומות לשופר הולכות ומצטמצמות לפתח צר להכנסת מטבע.
תיבה/ארון מושג נוסף מהתורה לקופת צדקה - וַיִּקַּח יְהוֹיָדָע הַכֹּהֵן אֲרוֹן אֶחָד וַיִּקֹּב חֹר בְּדַלְתּוֹ וַיִּתֵּן אֹתוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ מִיָּמִין בְּבוֹא־אִישׁ בֵּית ה' וְנָתְנוּ־שָׁמָּה הַכֹּהֲנִים שֹׁמְרֵי הַסַּף אֶת־כָּל־הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵית־ה'.
כיס של צדקה – מושג נוסף לקופת צדקה שהשתמר במשך כל הדורות השתמשו בכיס בד להחזקת מטבעות, כך גם נקראה שקית הבד של הצדקה.
פושקע – מילה נוספת לקופת צדקה ביידיש, פירושה קופסא. יש שיאמרו 'צדקה פושקע' אך השימוש במילה פושקע בייחס לקופת צדקה כל כך נפוץ, שהוטבעה המילה 'פושקע' בפני עצמה.
קופות צדקה אמנות ויודאיקה
עם הזמן התפתחו קופות הצדקה כאמנות ונבנו מחומרים שונים עץ, אבן, כסף, זהב ונחושת תוך שהם מעוטרות ומעוצבות לכבד את מצוות הצדקה. קופות צדקה נדירות ועתיקות מתקופות שונות הנן כיום חלק מאוספים של מוזיאונים ליהדות ותשמישי קדושה.
קופת צדקה מעוצבות בתי כנסת בתים פרטיים עסקים
קופות צדקה נמצאות כיום בכל בית כנסת בארץ ובעולם חלק מקופות הצדקה הנן ניידות וחלקן קבועות באזורים שונים בבית הכנסת. הנוהג של הכנסת קופות צדקה לבתי הכנסת היה ידוע מזה דורות וקימות עדויות ארכיאולוגיות מוכחות של מציאת מטבעות בחפירות בתי כנסת שונים.
כמו כן כיום מקובל למצוא קופות צדקה בעיצובים שונים בבתים פרטיים חנויות עסקים בישראל.
להלן מספר ציטוטים על חשיבות הצדקה במקורות היהודיים.
במשנה סנהדרין ד, ה נאמר "כל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא".
נאמר שמתן צדקה מוביל לתיקון העולם וקירוב הגאולה וכפי שנאמר(ב"ב י, א) "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה, שנאמר (ישעיה נו): כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבא וצדקתי להגלות".
גם בתורה מצוות צדקה היא עשה מן התורה שנאמר בספר דברים פרק טו פסוק ז מוזכרת מתן צדקה "וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן".
במסכת שבת דף קנו עמוד ב מובא: "נפק ר"ע ודרש: וצדקה תציל ממות ולא ממיתה משונה, אלא ממיתה עצמה". וכ"פ השולחן ערוך (יורה דעה סימן רמז סעיף ד): "הצדקה דוחה את הגזירות הקשות, וברעב תציל ממות".
בגמרא במסכת סוכה דף מט עמוד ב מובא: "אמר רבי אלעזר: גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות, שנאמר עשה צדקה ומשפט נבחר לה' מזבח".
הרמב"ם מציין גם הוא את חשיבות הצדקה "חייבין אנו להזהר במצות צדקה יותר מכל מצות עשה, שהצדקה סימן לצדיק זרע אברהם אבינו, שנאמר: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו... לעשות צדקה" (בראשית יח, יט)... ואין כסא ישראל מתכונן, ודת האמת עומדת, אלא בצדקה, שנאמר: "בצדקה תִכונני" (ישעיהו נד, יד). ואין ישראל נגאלין אלא בצדקה, שנאמר: "ציון במשפט תפדה, ושָביה בצדקה" (שם א, כז).
גם הרבי מלובביץ' מתייחס למתן צדקה בשערי צדקה עמוד סו: "המעלים עיניו מן הצדקה, פירושו שחסרה אצלו הראיה וההסתכלות במצבו של העני שיגע ללבו כו'...".
גם בספרות חז"ל נתייחדה המילה צדקה לציון מתן נדבה לנזקקים, ואנו מוצאים בה צירופים כגון 'גבאי צדקה' (מי שאוספים את הכסף שנועד לעניים), 'מחלקי צדקה' ו'קופה של צדקה'. את ניצניה הראשונים של משמעות זו אפשר למצוא בספרות המקראית המאוחרת, ונראה שיסודה בשימוש במילה צדקה לציון עשיית מעשה טוב ואולי גם בקשר שבין ערך הצדק ובין הצלת הנדכאים.
